גרסה להדפסה
דרושים מתנדבים
לפרטים לחץ כאן

«אוגוסט 2018»
אבגדהוש
1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 2122 23 24 25
26 27 28 29 30 31

מידע

שתף |

אקסטזי

אקסטזי ששמו המדעי הוא MDMA מורכב מחומר כימי בשם:
Methylene Dioxy Methamphetamine 3,4 - נגזרת של אמפטאמין שהוא חומר מעורר, המשלבת תכונות פרמקולוגיות של מסקאלין הידוע כחומר מעורר הזיות.

היסטוריה
החומר פותח לראשונה בגרמניה ב – 1914 כתרופה לסיוע בטיפול פסיכיאטרי. הרעילות של החומר לא נבחנה באופן שיטתי עד שנות ה – 50 עת נבדק הנושא ביוזמת צבא ארה"ב. תוצאות הממצאים הותרו לפרסום רק ב-1973. ממצאים אלה התבססו על ניסויים שנערכו בבעלי חיים לקביעת הכמות שגורמת למוות. באותה תקופה נעשה שימוש רפואי בחומר בטיפול פסיכותרפי עקב תכונותיו המגבירות פתיחות ודברנות. זמן קצר מאוחר יותר, החל שימוש בחומר על ידי הציבור הרחב למטרות הנאה ובילוי.
ב – 1985 הוכנס החומר לרשימת החומרים האסורים בשימוש ע"י DRUG ENFORCEMENT ADMINISTRATION(DEA) וסווג ברשימה, הכוללת חומרים ברמת סיכון גבוהה בעלי פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה וחסרי שימוש רפואי מקובל. זאת, בעקבות שימוש מוגבר בחומר בארה"ב, ולאחר שהמחקרים בבעלי חיים הראו שהחומר מזיק למערכת העצבים ורעיל למערכת הסרוטונרגית במוח. באנגליה נאסר החומר לשימוש ב – 1977 וסווג ברשימת החומרים האסורים המזיקים ביותר שהעונשים לגבי אחזקתם וסחר בהם הם המחמירים ביותר.
בישראל נודע השימוש בחומר החל מ – 1988 והוא הוכנס בשנת 1991 לרשימת החומרים האסורים עפ"י פקודת הסמים המסוכנים.
דרכי שימוש
MDMA נצרך ככדור, בבליעה. השפעתו מתחילה 20-60 דקות לאחר הבליעה, מגיעה לשיאה לאחר כשעתיים ונמשכת 4-6 שעות (לעתים יותר).
כדורי האקסטזי מיוצרים באופן בלתי חוקי במעבדות פיראטיות וע"י אנשים פרטיים ועליהם מוטבעים סמלים שונים בהתאם למאווייו או דמיונו של היצרן. הכדור גם מופיע בצבעים שונים. המינון הממוצע של חומר פעיל בכדור הוא 50-100 מ"ג אם כי נמצאו הבדלים של עד פי 70 ומעלה בריכוז של חומר פעיל. הייצור הלא חוקי אחראי גם לשונות הקיימת בהרכב הכדורים.
הייצור הלא חוקי של החמר גורם לשונות גדולה מבחינת הרכב הכדורים וריכוזם.

MDMA משמש בעיקר במסיבות ריקודים (מסיבות אסיד, טכנו וכד´) והוא נלקח במטרה לאפשר המשך ריקוד במשך שעות רבות כאשר המינון הוא כדור אחד עד שניים במשך האירוע. מצבים מסוכנים במיוחד עשויים לקרות, במקרה שצורכים יותר מכך או כאשר הכדור נלקח בשילוב עם חומרים פסיכואקטיביים אחרים.
סכנות השימוש בחומר
ניתן לחלק את סכנות השימוש בחומר לשני סוגים עיקריים:
א. סכנות הנובעות מסוג החומר שהוא תרכובת של חומר מעורר וחומר מעורר הזיות המזיק למערכת העצבים המרכזית ולמערכות הלב והדם, שרירים, כליות וכבד.
ב. סכנות הנובעות מצורת ייצור החומר במעבדות פיראטיות בתנאים לא היגייניים ועם שאריות כימיות של חומרי זיקוק ותוספות בלתי ידועות שעשויות להיות מסוכנות מאד או עקב ייצור תרכובות כימיות אחרות שתכונותיהן לא ידועות ועלולות להיות עוד יותר קשות משל ה- MDMA.

תופעות לוואי לטווח קצר
עלייה בערנות ובתחושת אנרגיה כוללת תחושת אופוריה תחושת קרבה וחברותיות (עקב שחרור מוגבר מאד של סרוטונין לסינפסה).
השפעות נוספות:
חלק גדול מתופעות הלוואי הבלתי רצויות נובעות מתכונת עוררות היתר של החומר (בדומה לאמפטאמינים): עלייה במתח בשרירים, לסתות קפוצות (סגורות בחוזקה), שחיקת שיניים ותנועתיות חסרת מנוחה ברגליים, נוקשות וכאבים בגב התחתון. תלונות נוספות שנשמעות לעתים קרובות במהלך ומיד אחרי השימוש הן: כאב ראש, בחילה, אובדן תיאבון, ראייה מטושטשת (בולטת התרחבות האישונים), יובש בפה וחוסר שינה, עליה בקצב הדופק, הפרעות בקצב הלב עליה בלחץ הדם העשוי לגרום לקרע בכלי דם ולדימום פנימי ולטכיקרדיה (מעל 100 פעימות לב בדקה). הגדלת המעמסה על עבודת הלב עשויה לגרום לאי ספיקת לב ובצקת ריאות ומוות במקרים קשים. מופיעה תופעה של תנודתיות, מעבר לנורמלי, ברמת הדופק ולחץ הדם גם ימים לאחר השימוש בחומר.
הפעילות המוגברת של השרירים (עוררות) יחד עם פעילות ישירה של החומר על מערכת ויסות החום במוח מובילה לעלייה מוגזמת בחום הגוף (היפרתרמיה). תופעה מסוכנת זו מוגברת על ידי הריקוד וההשתוללות במסיבות. נמדדו מידות חום של 43 מעלות צלסיוס במשתמשים שהגיעו לחדרי מיון. עקב החום הגבוה נגרמות התכווצויות ועוויתות שרירים, איבוד נשימה ומוות מקרים של התמוטטות מערכות הגוף.
השפעות פסיכולוגיים: עוררות היתר יכולה לגרום להיפראקטיביות, "התעופפות" של מחשבות וחוסר יכולת להתרכז באופן מועיל וכן לחוסר שינה. הופיעו תלונות גם על הזיות, דה-פרסונליזציה (הרגשה של היפרדות האני מהגוף), חרדה, תסיסת יתר, והתנהגויות מוזרות או בלתי אחראיות. תחושות וסימנים אלה גורמים לעתים להתקפי פאניקה, טירוף או אפילו אירועים פסיכוטיים.
יום או יומיים לאחר השימוש בחומר מופיעות בדרך כלל תלונות על קשיי ריכוז, דיכאון, חרדה ועייפות. תופעות אלה הן טיפוסיות ל"התרסקות" שמופיעה כתסמונת גמילה מחומרים מעוררים נוספים (קוקאין, אמפטאמינים).
התלונות על השפעות שליליות של החומר מתרבות ככל שהמשתמש צרך את החומר מספר רב יותר של פעמים.
יש לציין כי תופעות הלואי הקשות עשויות לקרות גם לאחר שימוש חד פעמי בחומר עקב רגישות יתר של המשתמש מסיבות שונות או עקב גורמים פרמקולוגיים – ריכוז גבוה במיוחד, חומר כימי אחר, תוסף מזיק, תופעות לוואי מצטברות עקב שימוש בחומרים נוספים ועוד.

בעיות פסיכיאטריות לטווח ארוך
משערים שעדויות על פגיעות נפשיות והתנהגותיות שנמשכות חודשים ושנים לאחר הפסקת השימוש ב- MDMA קשורות לפגיעה שנגרמת למערכת הסרוטונרגית לאור התפקיד שיש לסרוטונין בכל התפקודים שנפגעים. תופעות מסוג זה שמתוארות בספרות הן:
פגיעה בזכרון מילולי וראייתי שנמצאה פרופורציונאלית לעוצמת השימוש הקודם ב- MDMA שלא נמצאה בקבוצות השוואה של צרכני סמים אחרים.
פגיעה בתהליכי קבלת החלטות ("תפקודי ביצוע"), עיבוד מידע, פתרון בעיות הגיון וחשבון פשוטות.
אימפולסיביות גדולה יותר וחוסר שליטה עצמית.
התקפי פאניקה באופן חוזר ללא שימוש בחומר גם לאחר ניקיון של מספר חודשים.
פאראנויה חוזרת, הזיות, דה-פרסונליזציה, פלשבק, התקפים פסיכוטיים שמופעים גם לאחר הפסקת שימוש בחומר.
דיכאון עמוק שלעתים הוא עמיד בפני טיפול מלבד ע"י טיפול תרופתי שגורם לספיגה מחדש של סרוטונין לתאי העצב. מלווה לעתים במחשבות אובדניות.

נזקים גופניים לטווח ארוך
כמו בעיות נפשיות ופסיכיאטריות שמתחילות לצוץ לאחר חלוף השפעת ה- MDMA , כך גם בעיות גופניות. חלק מהבעיות מתחילות להיות מורגשות כבר במשך השפעת החומר ונמשכות גם לאחר חלוף ההשפעה:
1. שחיקת שיניים, תוך גרימת נזק משמעותי, וקפיצת לסתות יכולות להימשך גם לטווח ממושך לאחר הפסקת השימוש.
2. כאבי גב תחתון וצוואר וכאבי שרירים גם באזורים אחרים הנגרמים מאותה סיבה של מתח מוגבר בשרירים הגורם גם לקפיצת לסתות.
3. הפרעות ארוכות טווח במערכת הדם שמתבטאות בלחץ דם נמוך (תגובת נגד ללחץ הדם הגבוה בתקופת השימוש בחומר) ופגיעה בפיקוח, של מערכת העצבים האוטונומית, על קצב הלב ולחץ הדם. נרשמו שינויים בזרימת הדם האזורית במוח בצרכנים קבועים של החומר.
4. נזקים לכבד
קיימות עדויות רבות של הופעת צהבת בקרב משתמשים בחומר. ההסבר לכך הוא שמכיוון שהתרופה עוברת מטבוליזם עיקרי בכבד נגרמים שינויים ביוכימיים הגורמים למוות תאי. התמונה הקלינית דומה לדלקת כבד ויראלית עם צהבת, כבד מוגדל ורגיש, עלייה בנטייה לדימום ועלייה ברמת אנזימי כבד בדם. המצב יכול להשתפר עם הפסקת שימוש של מספר שבועות עד חודשים אך בצרכנים כרוניים של החומר עשויים להופיע התקפים חוזרים של דלקת כבד.
5. נזקים למערכת הלב והדם
שיבושים הנגרמים ע"י ה- MDMA במוליך העצבי נוראדרנלין הם האחראים לרוב ההפרעות החמורות במערכת הלב. אלו מתחלקות לשני סוגים בסיסיים: לחץ דם גבוה עם סכנה של קריעת כלי דם ודימום פנימי או קצב לב מוגבר (מעל 100 בדקה), עם סכנה של שבץ לב.
6. פגיעה במוח
שילוב של פעילות גופנית מוגברת במסיבות הריקודים יחד פגיעה של ה- MDMA במנגנון של וויסות החום בגוף גורמים להזעה מרובה המסולקת כמויות גדולות של מלחים חיוניים. זאת, במקביל לשתיית מוגברת של מים אשר יחד עם סילוק המלחים בהזעה, גורמת לדילול מסוכן של הדם ולהצטברות מים בגוף.

מנגנון נוסף שיכול לתרום לאותה תוצאה הוא הפרשה לא תקינה של ההורמון האנטי-משתן, ע"י ה- MDMA, הגורמת לעצירת מים בגוף ע"י הכליות ומעבר מים מהדם לרקמות הגוף. בין היתר מצטברים מים במוח ונוצרים התקפים עוויתיים דמויי אפילפסיה. במקרים חמורים יותר מופעל לחץ על גזע המוח והמוחון (צרבלום) שעשויים להסתיים בהפסקת הנשימה ומחזור הדם ובמוות. מקרים רבים כאלה דווחו בספרות.
עלייה קיצונית בחום הגוף (היפרפירקסיה)
צורת השפעה זו של האקסטזי שהיום היא כנראה המסוכנת ביותר, עקב השימוש הרווח בחומר במסיבות ריקודים גורמת לשינויים בגוף הדומים לאילו שמתרחשים בעקבות מכת חום:
א. rhabdomyolisis - פעילות השרירים האינטנסיבית גורמת לנזקים בשריר המתבטאים בנפיחות ובבצקת, פגיעה במבנה המקרוסקופי הנורמלי של השריר, דלקות, התפרקות רקמות השריר ודליפה של תוכן התאים למערכת הדם ולבסוף לנמק.
ב. פגיעה קשה בכליות - החלבון מיוגלובין, שהוא תוצר התפרקות השרירים, מופרש לתוך הכליות וגורם לפגיעה בהן עד כדי אי ספיקת כליות והזדקקות להמודיאליזה, למניעת מוות.
ג. פגיעה בכבד - החום הגבוה או ההפרעות המטבוליות שנובעות ממנו, עלולים לגרום לרמות שונות של פגיעה בכבד שמצטברות עם הפגיעה בכבד על ידי החומר עצמו או תוספים מזיקים אחרים המצויים בכדור.
ד. קרישת יתר של הדם –החום הגבוה לגרום קרישיות יתר של הדם ולחסימות בכלי הדם הקטנים בחלקים שונים של הגוף. מכיוון שמרכיבי דם האחראים לקרישה מגויסים לתהליך זה, מאבד שאר הדם את יכולת הקרישה הנורמאלית שלו ויכולים להיגרם דימומים.
הטיפול בתופעות שנובעות ממכת החום הוא בעיקר סימפטומטי – יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של הבעיה ולקירור הגוף במי קרח, החדרה תוך ורידית של תמיסת מלח מצוננת, שטיפת הקיבה ושלפוחית השתן עם נוזלים מצוננים וטיפול תומך כללי.

מקרי מוות עקב שימוש באקסטזי
נגרמו מקרי מוות רבים על ידי הגורמים שהוזכרו לעיל. בנוסף נרשמו מקרים של התאבדות כתוצאה מהדיכאון לאחר הפסקת השימוש בחומר. מקרי מוות אחרים נגרמו כתוצאה מתאונות עקב התנהגות מוזרה ולקיחת סיכונים בהשפעת החומר, כולל תאונות דרכים (נהגים והולכי רגל).
העובדה שהחומר אינו מיוצר תחת פיקוח רפואי ואין ודאות לגבי הרכב הכדור וריכוזו, גורמת לסכנה מאד גדולה בשימוש. בבדיקות של אותם מקרים שהסתיימו בהרעלה קשה ומוות, נמצאו ריכוזים שונים (בד"כ) ולעתים הרכבים כימיים שונים.

גרסה להדפסה
© כל הזכויות שמורות 2006 ל הרשות למלחמה בסמים והאלכוהול באר שבע
קידום באינטרנטפרסום באינטרנטשירות 10בניית אתריםקידום עסקים באינטרנט